חיפוש תעודות סל וקרנות סל
|
|
|
|
חטיבת המדדים |
- מהיכן נובעת הריבית המשולמת בתעודות הסל השקליות על מדדים בחו"ל?
תעודות סל המנטרלות את חשיפת המטבע, מבצעות זאת על ידי רכישת נכס הבסיס ומכירת המטבע הרלוונטי. לדוגמא, תעודת סל על מדד הניקיי תרכוש את מניות המדד, ותמכור את המטבע על מנת לנטרל את החשיפה. מכירת המטבע (במקרה זה, מטבע הין) יוצרת לחברה תזרים חיובי של שקלים. מעצם העובדה כי הריבית על השקל גבוהה מהריבית על הין, נותרים בידי החברה הפרשי ריבית. הפרשים אלו (ובחלק מהתעודות גם הדיבידנדים) הם המקור העיקרי לריבית המחולקת בתעודות אלו.
- איך מנהלת החברה המנפיקה את נכסיה?
כאשר מתבצעת קנייה של תעודת סל ? על החברה המנפיקה לבצע פעולת "התכסות" הנעשית באמצעות קניית נכסי הבסיס של המדד (הנכסים מהם מורכב המדד הרלבנטי: מניות, אג"ח מטבעות וכו') לפי שוויים ומשקלם במדד ובהתאם לגובה העסקה שהתבצעה. לדוגמה: כאשר מתבצעת עסקה של 100,000? לקניית תעודת סל העוקבת אחר מדד יתר 50 ? על החברה לקנות בסכום זה את כל 30 המניות המרכיבות את המדד, בהתאם לשוויין ומשקלן במדד זה.
פעולה זו מאפשרת הצמדה הקרובה ביותר לביצועי המדד. על מנת לשמור על הצמדה זו, על החברה לעקוב אחר תנודתיות מניות אלה במדד ואחר שינויים המתרחשים בשוויין ומשקלן במדד ולבצע קנייה או מכירה של המניות בהתאם. לדוגמה: אם בעת ביצוע ההתכסות משקלה של מניה מסוימת במדד היה 5% וכעבור מספר ימים משקלה במדד ירד ל- 4%, על מנת להיצמד למדד על הסוחר למכור חלק ממניה זו בהתאם לשינוי שנעשה בה ולקנות בהתאם את החלק היחסי בשאר המניות במדד בהתאם לשינויים שנעשו בהן.
כאשר מתבצעת מכירה של תעודת סל ? על החברה למכור חלק מנכסי הבסיס שקנה בהתאם לגובה העסקה שהתבצעה. לדוגמה: כאשר מתבצעת עסקה של 100,000 ? למכירת תעודה העוקבת אחר מדד יתר 50 ? על החברה למכור בסכום זה את המניות המרכיבות את מדד, אותן קנתה לצורך ההתכסות בעת קניית התעודה כמפורט לעיל, בהתאם לשוויין ומשקלן.
- האם מנהלי תעודות הסל בארץ יכולים להחליט שלא לחלק את הדיבידנד המתקבל בתעודות העוקבות אחר מדדים הנסחרים בבורסה בת"א?
מאז שינוי שיטת חישוב המדדים על ידי הבורסה, כך שהמדד לוקח בחשבון את מלוא הדיבידנד המחולק ולא רק את הנטו (כפי שהיה נהוג בעבר), לא נותר בידי מנהלי תעודות הסל שיקול דעת שלא לחלק את הדיבידנד, כיוון שעל מנת לעמוד בהתחייבויות כלפי הלקוח ולהקנות לו הצמדה מלאה למדד, מחויבות חברות תעודות הסל להשקיע חזרה את מלוא הדיבידנד. לפיכך, היום, כל תעודות הסל הישראליות, העוקבות אחר מדדים הנסחרים בבורסה בת"א, מחזירות למשקיע את מלוא הדיבידנד המתקבל אצלן מנכסי הבסיס של במדד.
- כידוע, בתעודות הסל בחסר (תעודות "שורט"), קיים מנגנון של מינוף, אשר משתנה בהתאם לביצועי המדד. כיצד, אם כן, אוכל לדעת איך לסדר את הפוזיציה שלי, אם המינוף משתנה?
כאשר משקיע רוכש תעודה בחסר, המינוף בו הוא רוכש את התעודה ישאר לו קבוע, כל עוד הוא לא שינה את הפוזיציה בהשקעה באותה תעודה. לפיכך, אם, לדוגמה, קנית ב- 500,000 ? תעודת שורט על מדד גליל 2-5, במינוף של 2, הרי שהחשיפה שלי תהיה ל-1,000,000 ? וכל עוד לא שיניתי את הפוזיציה הזו, חשיפה זו לא תשתנה, גם אם המינוף של התעודה ישתנה.
- כיצד משפיעות תנודות בשוק ההון על תעודות הסל מבחינת סיכונים?
תעודות הסל אדישות, לכאורה, לתנודות בשוק ההון כיוון שנכסיהן מוחזקים בנכסי הבסיס של המדד. כך, למשל, נכסיה של תעודה העוקבת אחר מדד ת"א 75 מוחזקים ב-75 המניות הנסחרות במדד כך שהתעודה זזה יחד עם המדד לפי תנודתו מעלה או מטה. עם זאת, ערך הנכסים המגבים יורד והדבר משפיע על סך הנכסים המנוהלים על חברות תעודות הסל.
- מהם היתרונות למנהל תעודת סל בהתכסות באמצעות אופציות?
ההתכסות בתעודות הסל העוקבות אחר מדד המעו"ף ומדד ת"א 100 (אשר מדד המעו"ף מהווה כ-70% ממנו), מתבצעת, לרוב, באמצעות אופציות על מדד המעו"ף, זאת בשל מספר יתרונות:
סחירות: בישראל, בשונה משווקים אחרים בעולם, שוק האופציות סחיר ונזיל יותר משוק המניות.
מרווחי מסחר: שוק האופציות נזיל בהרבה משוק המניות, כך שההתכסות באופציות מאפשרת למנפיק לצטט מרווחים מצומצמים בתעודות הסל בהשוואה למרווחים של המדד.
נזילות: סחירותן ונזילותן הגבוהה של האופציות מאפשרת ביצוע עסקאות בהיקפים גדולים וציטוט פקודות מכירה וקנייה בכמויות גדולות בספר הפקודות.
פשטות: המנפיק אינו צריך לנהל סל מניות (החלפת מניות, איזון משקולות, השקעת דיבידנדים וכו').
- האם תעודת סל יכולה "להכות" את המדד אחריו היא עוקבת?
תעודת סל, בהגדרתה, אינה אמורה להכות את המדד אחריו היא עוקבת, אלא להניב את תשואתו ועל מנת לעשות זאת, על עושה השוק בתעודה להחזיק את נכסי הבסיס של המדד בהתאם לשוויים ומשקלם במדד.
עם זאת, יתכנו מצבים בהם התעודה, כביכול, "מכה" את השוק, לדוגמה: כאשר לקוח נטואיסט רוכש תעודת סל העוקבת אחר מדד בחו"ל, אשר אינו מחשב את מלוא הדיבידנד המתקבל מנכסי הבסיס שלו (בשונה מהשיטה הנהוגה היום בבורסה בת"א) ונסחרת ב-0% דמי ניהול ומחלקת את מלוא הדיבידנד/הריבית המתקבל מנכסי הבסיס שבמדד - במצב כזה, לו היה רוכש המשקיע את נכסי הבסיס בעצמו, היה משלם מס על קבלת הדיבידנד/הריבית שחולקו ולכן קבלת 100% מהדיבידנד, יוצרת אצלו מעין "תשואה עודפת" בגובה ההפרש בין הברוטו לנטו.
דוגמה נוספת, הנכונה הן לגבי המשקיע הנטואיסט והן לגבי המשקיע הברוטואיסט, היא כאשר תעודת סל הנסחרת ב-0% דמי ניהול ומחלקת את כל הדיבידנד + תוספת של אחוז מסוים. במצב כזה, התוספת המחולקת מהווה מעין "תשואה עודפת" לשני סוגי המשקיעים. תעודות כאלה ניתן למצוא על מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100, הנסחרות ב-0% דמי ניהול ובנוסף מחלקות 0.25% במונחים שנתיים.
- כיצד ניתן לבנות אסטרטגיית long/short באמצעות תעודות סל?
אסטרטגיית long/short הינה אסטרטגיית גידור המורכבת מקניית נכסי בסיס מצד אחד, ומכירת נכסי בסיס מצד אחר. המשקיע ירכוש את נכסי הבסיס שהוא מעריך כי הם צפויים להניב תשואה עודפת וימכור את נכסי הבסיס שהוא מעריך כי הם צפויים להעניק תשואת חסר. אסטרטגיה מסוג זה הינה מקובלת בקרב קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים.
בבורסה בת"א, נסחרות גם תעודות סל בחסר (המקנות למשקיע את תשואת המדד בהופכי), וניתן לבנות באמצעותן ובאמצעות תעודות הסל הרגילות אסטרטגיות long/short שונות על מדדים.
לדוגמה: משקיע המעריך, כי פער בין מדד ת"א 25 לבין מדד יתר 50 צפוי להסגר, כך שמדד היתר 50 יניב עודף תשואה עודפת יחסית למדד ת"א 25, אך הוא אינו בטוח אם שוק המניות יניב תשואה חיובית, יכול לרכוש תעודת סל העוקבת אחר מדד היתר ובמקביל לרכוש תעודת סל בחסר (שורט) על מדד ת"א 25.
אסטרטגיה זו תניב תשואה חיובית בכל מצב שוק במידה והנחת הבסיס של המשקיע היתה נכונה, ומדד היתר 50 הניב תשואה עודפת. כמובן, שבמידה ומדד היתר 50 הניב תשואת חסר, המשקיע ירשום הפסד.
זוהי דוגמה אחת, מיני רבות, לשימוש באסטרטגיית long/short באמצעות תעודות סל. ניתן לבצע את האסטרטגיה בין נכסים שונים: מדדים, מניות, אג"ח וכו'.
- כיצד מתופעלות תעודות המט"ח?
התכסות החברה בתעודות מט"ח מתבצעת באמצעות המטבע עצמו או באמצעות אופציות על המטבע. לדוגמה: כאשר משקיע רוצה לקנות תעודה העוקבת אחרי מטבע הדולר, על החברה לקנות דולרים או אופציות על הדולר. אופן ההתכסות מתבצע כך שהחברה מבקשת מחיר על הדולר מהבנקים איתם היא עובדת ואת הדולרים שקנתה מפקידה בבנק בחו"ל ומקבלת עבורם ריבית, אשר חלק ממנה מחולקת ללקוח.
- כיצד מתופעלות תעודות השורט?
התכסות החברה בתעודת השורט מתבצעת באמצעות מכירת נכס הבסיס או נגזרים על נכס הבסיס אחריו עוקבת התעודה. לדוגמה: כאשר משקיע קונה תעודה בשורט על מדד יתר 50, על הסוחר למכור את כל 50 המניות המרכיבות את המדד, בהתאם לשוויין ומשקלן, בגובה העסקה שבוצעה. על מנת למכור את מניות המדד, על החברה "לשאול" מניות אלה ממשקיע אחר המחזיק בהן, ולשלם בעבורן דמי השאלה. את הכסף עבור מכירת המניות מפקידה החברה בפיקדון, עליו היא מקבלת ריבית, אשר ברוב התעודות מחולקת ללקוח (כולה או חלקה).
- מהן תעודות סל מורכבות?
תעודה מורכבת הינה נייר ערך אשר בשונה מתעודות הסל הרגילות, אשר עוקבות אחר מדד ספציפי או אחר שערו הרציף של מטבע מסוים, מאפשרת לשלב בין מספר מדדים בתעודה אחת. סוגים נוספים של תעודות מורכבות הן תעודות ממונפות ותעודות שיכולות לשנות מדיניות השקעה במהלך חייהן. הנפקת תעודות הסל המורכבות התאפשרה לאחר שהבורסה לניירות ערך בת"א אישרה שלושה סוגים חדשים של תעודות סל:
תעודות מורכבות - תעודות המורכבות ממספר מדדים המאפשרות לשלב בין מספר מדדים שונים הקיימים בארץ ובעולם. בסוג זה של תעודות, יוכל המשקיע למצוא שילוב של רכיב סולידי עם רכיב מנייתי, למשל, בתעודה שתיקרא 70/30, כאשר 70% ממנה עוקב אחר מדדי אג"ח (תל-בונד, שחר, גליל, גילון וכו'), ו- 30% ממנה עוקב אחר מדדי מניות (ת"א 25, ת"א 100, ת"א 75, יתר 30 וכו').
תעודות נכס מתחלף ? תעודות המקנות למחזיק בהן זכות לקבל תמורתן את המחיר של נכס הבסיס שלהן שהינו מדד סל ניירות ערך, או מדד סל סחורות או סחורה, והכל בניכוי עמלות שנקבעו, ואשר בתנאי נייר הערך נקבע כי החברה רשאית להחליף את נכס הבסיס בנכס בסיס אחר. תעודות מסוג זה מאפשרות למנהל התעודה, לפי שיקול דעתו, לשנות את מדיניות ההשקעה, על ידי החלפת המדדים אחריהם התעודה עוקבת, ולפיכך, הרי שנכנס בהן מימד אקטיבי בניהול התעודה.
תעודות נוסחה - תעודות המקנות למחזיק בהן זכות לקבל סך כספי המחושב על פי נוסחה שתאושר על ידי דירקטוריון הבורסה, בניכוי עמלות שנקבעו. הנוסחה תחושב על בסיס אחד או יותר מהפרמטרים הבאים: מדד סל ניירות ערך, מדד סל סחורות, סחורות. תעודות אלה הינן תעודות ממונפות, ולכן יניבו תשואה גבוהה יותר מתשואת המדד ובעת ירידות, גם יאבדו תשואה גבוהה יותר מתשואת המדד. תעודה מסוג זה עדיין לא הונפקה.
- האם קיימת אפשרות לקנות תעודות סל בהוראת קבע?
כיון שתעודת סל היא ני"ע סחיר בבורסה מתקיים בה מסחר רציף עם ביקושים והיצעים כמו בכל מניה/אג"ח ולכן אין אפשרות לעשות הוראת קבע לרכישתה.
- מהו מקדם המרה?
מקדם המרה בתעודות סל הוא מספר המגלם את דמי הניהול של התעודה מיום הנפקתה. דמי הניהול בתעודות הסל נגבים מהמשקיע דרך מחיר התעודה לדוגמה: דמי הניהול בתעודה - 1% לשנה מחיר התעודה בתחילת השנה 100 בהנחה שבסוף השנה המדד לא השתנה, מחירה של התעודה יהיה 99. כלומר, המחיר יגלם דמי ניהול של 1% לשנה. במקרה כזה, המקדם שערכו פחות מ-1, יגלם את מספר הימים שעברו מיום הנפקת התעודה כפול דמי הניהול השנתיים. שימוש במקדם: מדד*מקדם= הערכה למחיר התעודה בשוק
- משקיע המעוניין להשקיע במדד מסוים באמצעות תעודת סל, אך אינו מעוניים בחשיפה לחלק מהניירות הנסחרים באותו מדד, מה עליו לעשות?
אחת האפשרויות העומדות בפני המשקיע, הינה לרכוש את התעודה ולהיכנס לפוזיציית "שורט" על הניירות הספציפיים, אליהם הוא אינו מעוניים להיות בחשיפה. למשל: משקיע המאמין בסקטור הנדל"ן, אך אינו מעוניין בחשיפה למניית אפריקה, הנסחרת במדד הנדל"ן 15, יכול לקנות תעודת סל על מדד הנדל"ן ולעשות "שורט" על הנייר של אפריקה. בדרך זו, מקבל המשקיע חשיפה לסקטור הנדל"ן, בנטרול החשיפה למניית אפריקה.
- בתעודות הסל הממונפות (פי 2, פי 3 וכו') מה ההבדל בין מינוף באחוזים למינוף בנקודות?
תעודת סל ממונפת בנקודות, מבטיחה למשקיע את השינוי היומי של המדד בנקודות והמינוף שלה באחוזים משתנה בכל יום בהתאם למדד. לעומתה, תעודת סל ממונפת באחוזים מבטיחה למשקיע את השינוי היומי של המדד באחוזים, והמינוף שלה נשאר קבוע ואינו משתנה.
החיסרון של תעודה ממונפת באחוזים לעומת זו הממונפת בנקודות, הוא שיתכן מצב בו המשקיע יפסיד גם אם בחר בכיוון הנכון, לדוגמה: נניח שהמשקיע קנה תעודה ממונפת פי 2 יומי על מדד המעו"ף, כאשר מחיר המדד היה 100 ומחיר התעודה 100. נניח שהמדד ירד ב-20%, למחיר 80, מחיר התעודה ירד ב-40% למחיר 60. נניח שלאחר מכן תיקן המדד ורשם עלייה של 25% חזרה למחיר 100, במקרה כזה יעלה מחיר התעודה ב-50% למחיר 90 בלבד, למרות שהמדד חזר למחיר ההתחלתי בו קנה המשקיע את התעודה. לעומת זאת, אם מינוף התעודה היה בנקודות, המשקיע היה חוזר למחיר ההתחלתי.
- באילו תעודות סל אפשר להשקיע בתקופה של אינפלציה?
משקיעים החוששים מעליית האינפלציה ומשחיקת ערך הכסף, יכולים להשקיע בתעודות סל העוקבות אחר מדדי אג"ח צמוד קונצרני (תל בונד) או ממשלתי (גלילים). איגרות החוב הצמודות מהוות נכס סולידי בעל רמת סיכון נמוכה יחסית המעניק למשקיע סוג של ביטוח מפני עליית האינפלציה ומאפשר לו לקבל תשואה גבוהה מזו שיקבל באלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות כמו פיקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון וזאת מבלי להעלות באופן משמעותי את רמת הסיכון בתיק ההשקעות.
כיום, נסחרות בבורסה בת"א תעודות סל על מדד התל בונד 20, הכולל את 20 איגרות החוב הקונצרניות הצמודות, בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, מדד התל בונד 40, הכולל את 40 איגרות החוב הקונצרניות הצמודות, בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, אשר אינן נכללות במדד תל בונד 20, מדד התל בונד 60, הכולל את 60 איגרות החוב הקונצרניות הצמודות, בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה ותעודות סל על מדדי הגלילים, מדדים הכוללים איגרות חוב ממשלתיות צמודות, בטווחי פדיון שונים: גליל 0-2, גליל 2-5, גליל 5-7 וגליל 7-10.
כמו כן, ניתן להגן על תיק ההשקעות באמצעות רכישת איגרות החוב או קרנות נאמנות המתמחות באג"ח ממשלתיות או קונצרניות או לא מדורגות צמודות.
- איך מחושב מחיר תעודות סל בחסר?
תעודת סל בחסר היא תעודה שמחירה יעלה כאשר המדד אחריו היא עוקבת - יורד. לכל תעודה בחסר יש מקדם, ומחיר התעודה הוא מקדם פחות המדד. לדוגמא: נניח כי קיימת תעודת סל שעוקבת אחר מדד תל אביב 25 והמקדם שלה הוא 1200, ונניח גם כי מדד ת"א 25 עומד על 900. במקרה זה, מחיר התעודה יהיה 300 אג' (1200-900). במידה והמדד ירד ל-800, מחיר התעודה החדש יהיה 400 אג' (1200-800), כלומר המדד ירד ב-100 נקודות ומחיר התעודה עלה ב-100 נקודות.
מספר דגשים: רוב תעודות החסר משלמות ריבית ואותה יש להוסיף למחיר התעודה בעת התמחור; ערך המקדם לא יכול להשתנות (בדוגמא זו הוא יישאר תמיד 1,200; לפי הנחיות הבורסה, כאשר המדד מגיע ל-80% ממחיר המקדם, יבוצע פדיון כפוי. בדוגמא זו, כאשר המדד יגיע ל-960 (80% מ-1200) המשקיע יקבל חזרה את כספו במזומן; יש לשים לב כי השינוי בנקודות יהיה זהה (המדד ירד ב-100 נקודות והתעודה עלתה ב-100 נקודות), לעומת זאת, השינוי באחוזים שונה (100 נקודות מ-900 הם לא כמו 100 נקודות מ-300).
- מה קורה במצב של default באחד מנכסי הבסיס של המדד?
כידוע, משקיע הקונה תעודת סל, קונה למעשה את כל נכסי המדד אחריו היא עוקבת, בהתאם לשווים ומשקלם במדד. אם כן, נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו נכנס אחר מנכסים אלה למצב של default, בדומה למה שקרה לאג"ח של חברת חפציבה?
במצב כזה, מחיר הנייר ייקבע על 1 אגורה (החלטה של הבורסה) ומחיר תעודת הסל ישתנה בהתאם לשווי ולמשקל שהיה לאותו נייר במדד הרלבנטי. אם, לצורך ההשוואה, היה המשקיע מחזיק באותו נייר ישירות, היה עליו לספוג את כל ההפסד מאותו נייר. לעומת זאת, השקעה בתעודה מקנה למשקיע פיזור על ניירות נוספים הנסחרים במדד בו נסחר הנייר הספציפי, כך שההפסד יוגבל לשווי והמשקל שהיה לו במדד הספציפי.
- מה קורה כאשר אין מסחר בנכס הבסיס?
שאלה הנשאלת רבות בנוגע לתעודות סל העוקבות אחר מדדים בחו"ל היא, מה קורה כאשר אין מסחר בנכס הבסיס אחריו עוקבת התעודה, לדוגמא: מדד הנסחר במזרח רחוק (הונג קונג) או בארה"ב (כשאין חוזים). ובכן, בזמנים אלו, מתנהל המסחר בתעודת הסל על בסיס ציפיות המשקיעים. החברה ש"עושה שוק" בתעודה ממשיכה לצטט מחירי קנייה ומכירה, אם כי המרווחים והכמויות יהיו שונים מאלו שמצוטטים בשעות בהן מתקיים מסחר בנכס הבסיס, שהרי כשאין מסחר בנכס הבסיס אין אפשרות לקנות או למכור את מניות המדד.
- האם ניתן להנפיק תעודת סל על מספר ניירות ערך בודדים?
השאלה הנשאלת היא, האם ניתן לבחור מספר מניות או אג"ח בודדות, למשל: טבע, בזק, גליל ושחר ולהנפיק תעודה אשר תעקוב אחר הניירות הנבחרים? התשובה לשאלה זו היא שלילית. תעודת סל ניתן להנפיק אך ורק על מדדים הנסחרים בבורסות השונות בארץ ובעולם או על שערי מטבעות (דולר יורו וכו'). עם זאת, בבורסה בת"א נסחרות תעודות סל מורכבות אשר עוקבות אחר מספר מדדים לפי תמהיל קבוע מראש.
- האם חברות תעודות הסל יכולות להיכנס לפוזיציות במהלך המסחר בתעודות?
החברות המנפיקות עובדות באסטרטגיה של סגירת החשיפה במהירות האפשרית בסמוך לבצוע העסקה . יחד עם זאת, החברה לא יכולה להיות בחשיפה אפסית לאורך כל שעות המסחר ולכן מוגדר בתשקיף סכום מקסמלי לחשיפה והמצבים בהם החברה תגיע אליהם (חוסר נזילות בנכס הבסיס, אי קיום מסחר בבורסה בחו"ל וכו'). לסיכום, ההעדפה בפועל של החברות המנפיקות היא שלא להיכנס לפוזיציות וחשיפות.
- במצבי שוק בהם נסחרים מדדים בשערים המגלמים להם תשואה שלילית (כמו שנתקלנו, לאחרונה, במדד הגלילים 2-5, אשר נסחר בתשואה לפדיון של 0.02%-), מדוע עדיין ניתן למצוא משקיעים אשר רוכשים תעודות העוקבות אחר מדדים אלה?
ניתן לנתח כל מצב באופן פרטני, בדוגמה שבשאלה, ניתן להצדיק את ההשקעה באג"ח הממשלתית גליל, מתוך הנחת חשש מפני אינפלציה. חשש זה עשוי להביא את המשקיעים לאפיק שיגדר את הסיכון, כמו אג"ח הממשלתיות הצמודות (גלילים) ותעודות הסל העוקבות אחר מדדים אלה, ולפיכך לעליות שערים בשל הביקושים - ובהתאמה, לירידת התשואה לפדיון.
- מה תפקידם של עושי השוק בתעודות הסל?
"עשיית שוק" בתעודת סל היא פעולה בה מזרים עושה השוק הוראות קנייה ומכירה במרווחים אותן דורשת הבורסה. כלומר, מנפיקי התעודות מספקים היצעים וביקושים בתעודות שלהם, על מנת שהמשקיעים יוכלו לסחור בתעודה בכל עת, וזאת ללא כל תלות לכמות "ביקושים/היצעים אמיתיים" של הציבור בתעודה. לכן, ברוב המקרים, ניתן לראות שבתעודות הסל ספרי הפקודות מלאים בפקודות.
החברה "עושת השוק" בתעודה מצטטת מחירי קנייה ומכירה במהלך כל שעות המסחר, דבר המאפשר סחירות ונזילות גבוהה. בחלק מהתעודות קיימות מערכות ציטוט אוטומטית אשר מצטטות מחירי קנייה ומכירה במרווחים מצומצמים בהתאם לערך המדד. ציטוטים אלו מאפשרים לבצע עסקות במחירים הוגנים ובכמויות גדולות יחסית. התחרות בין המנפיקים יצרה מצב בו עשיית השוק מתבצעת במרווחים מצומצמים יותר מאלו שדורשת הבורסה.
- כיצד משפיעה פעילות חברות תעודות הסל בימים בהם מתבצע עדכון מדדים, עליהם נסחרות תעודות סל?
בעת עדכון מדדים, מנהלי התעודות משנים את הסל בהתאם להרכב החדש של המדד, כך שאת הניירות היוצאים מהמדד ? הם מוכרים, ואת אילו הנכנסים ? קונים, בהתאם לשוויים ומשקלם במדד החדש. לפיכך, הגיוני היה, כי פעילות חברות תעודות הסל, המזרימות סכומים גדולים של כסף ביום זה, היו משפיעות על הניירות, כך שמחירם של הניירות היוצאים מהמדד ? ירד, ואילו מחירם של הניירות הנכנסים למדד ? יעלה.
אולם, ניסיון העבר מלמדנו, כי היו ניירות שלא התנהגו בהתאם להיגיון האמור, ויתרה מזו, היו אף ניירות שפעלו הפוך ממנו, כך שמחירו של נייר שיצא מהמדד ? עלה, ואילו מחירו של נייר שנכנס למדד ? ירד. הכיצד? אנו נמצאים בשוק משוקלל, בו רבים מהמשקיעים, אשר מודעים לפוטנציאל זה ביום החלפת המדדים, מכינים מראש פוזיציות בהתאם, כך שחלק מההחלפה מגולם בשוק.
אולם, כיוון שאין דרך לדעת בדיוק מהי כמות הכסף המגולמת בשוק כהכנה ליום זה, יתכנו בהחלט מצבים בהם יהיה עודף ביקוש עבור נייר שיוצא מהמדד, ועודף היצע עבור נייר הנכנס למדד, מה שיגרום למחירם של אותם ניירות להתנהג בהיפוך להיגיון האמור. לא זו אף זו, ששחקנים רבים בשוק מנצלים ימים אלה, בהם הנזילות והסחירות גבוהה מאוד, לביצוע פעולות מכירה או קנייה של ניירות, אשר בימים רגילים אין די נזילות וסחירות כדי לבצען, דבר המפר, אף הוא, את ההיגיון האמור.
- איזה שינוי נעשה בחישוב מדדי הבורסה בתל אביב?
החל מינואר 2009 שונתה שיטת חישוב המדדים בבורסה בתל אביב, כך שהם צוברים את מלוא הדיבידנד או הקופון (ברוטו) המחולק על ידי נכסי הבסיס של המדד - מניות או אג"ח. זאת בשונה מהשיטה שהייתה נהוגה עד לשינוי, לפיה חישוב המדדים נעשה בצורה כזו שהוא לקח בחשבון רק את הדיבידנד נטו. דוגמה להמחשה: מניה שמחירה 100 ? ומחלקת דיבידנד בגובה של 10 ?, כיום, שער הבסיס של המניה יתוקן ביום האקס שלה ל-90 ? (למעשה, מחירה הופחת בגובה הדיבידנד ברוטו), בעוד בשיטה הקודמת, היה שער הבסיס של המניה מתוקן ל- 92 ? (מופחת מגובה הדיבידנד נטו). משמעות השינוי בשיטת חישוב המדדים, היא שהחל מהשינוי, תעודות הסל משקיעות את מלוא הדיבידנד חזרה בתעודה, זאת בניגוד למצב הקודם אשר חייב השקעה חזרה של 80% מהדיבידנד בלבד, ולמנפיק היה את שיקול הדעת באם לחלק למשקיעים את יתרת 20% מהדיבידנד שהתקבל. שינוי שיטת המדדים הביאה לאחידות ושקיפות גבוהה יותר בתעודות הסל על מדדים מקומיים.
|
|
| |
|
|
מערך שירות מקצועי ליועצים
03-7611999
מבט תעודות סל - דסק מוסדי
03-7613687
|
שרות המוקד אינו פעיל כעת, נצור עמך קשר בהקדם.
| |